זהו קטע מתוך המסע המתרחש בספר, כשמיכאל נרדם תחת עץ וחולם חלום.
"יש בעולם חלומות יתומים שתלויים על עצים. ככה יכול להיות שפעם ישן כאן פלוני תחת העץ הזה שאני נשען עליו. ובלילה חמק ממנו חלומו ועלה מסתלסל לשמיים. בדרכו חזרה, עת שריחף החלום וירד מהשמיים המכוּכבים, בטרם עלות השחר, והוא אפוף מטעמם של העולמות העליונים, לא שם לב החלום כי הגיע כבר קרוב לפני האדמה, וכנפיו הסתבכו בענפי העץ. נשאר החלום תלוי ועומד בין שמים וארץ ואינו יכול לרדת לבעליו, שעדיין ישן הוא.
כלל ידוע הוא שכשמפציעות קרני האור הראשונות, אין חלומות יכולים להתגלות בפני בעליהם. וכך אותו חלום, שאיחר לרדת לבעליו, והיה תלוי סבוך בין ענפי העץ עד עלות השחר, מוכרח עם אור ראשון להסתתר בין הענפים. ואותו פלוני שחלם בלילה, קם עם שחר ממקום משכבו ומתמתח אך ראשו סחרחר, ואין הוא יודע כי כך הוא, משום שחלומו לא חזר אליו וכי חלומו זה תלוי מעל לראשו. בין כך ובין כך, עולה השמש במלואה והאיש מכין עצמו להמשך המסע ולובש את מלבושיו, אורז את תרמילו, קם והולך ומתנדנד בדרך וחלומו אינו איתו.
אילו היו בני האדם זוכרים את חלומותיהם, לא היו מותירים אותם תלויים כך על עצים. אך משפוקח אדם את עיניו ואינו שואל היכן חלומו בעולם, נשכח חלומו על העץ. וכך קורה שישנם בעולם עצים רבים שיש בין ענפיהם חלומות ואין איש יודע על כך. לפעמים נשאר החלום תלוי על העץ שנים רבות עד שיום אחד נקרה למקום איזה הֵלֵך, ומתיישב תחת לעץ ונרדם ובא החלום ונגלה אליו בשנתו."
