כאן ועכשיו



העגלה נוסעת אין עצור

מכירים את הקולות הפנימיים שנוזפים בכם ואומרים: 'את חייבת להספיק', 'לא עשית שום דבר היום', 'אתה כל כך לא יעיל', 'מתי כבר תתבגר ותתחייב למשהו?!'. לפעמים, משרק פתחנו את העיניים, הם עומדים מעלינו ונוזפים: 'קום כבר, יש הרבה דברים לעשות. … להמשך קריאה

כולנו בני אדם

בעיני האמהות הפולניות שלנו, הרעיון ליסוע לירדן, בימים שבהם שליטי העולם הערבי נופלים בזה אחר זה, היה עוד חיפוש מיותר ולא מובן אחר סכנה. את האמהות השארנו מאחור, אבל משהו מן החשש שהוטמע בכל תא בגופנו, הלך איתנו בואדיות ובהרים. … להמשך קריאה

מסע בזמן לעבר הירדן

ביום האחרון לטיול, כביש הערבה, בצד הירדני שלו, נראה שומם לחלוטין. השוטר מנקודת הביקורת הקרובה, שניגש אלינו כדי לעזור, סיפר בחיוך מתנצל שהתנועה כאן היא "ככה, ככה". בטווח ראיה רואים את כביש הערבה הישראלי, מכוניות אצות רצות. אם היה זה … להמשך קריאה

להתחיל מחדש במצבי משבר

בהפסקה ניגש אדיסו הקטן אל המורה לתנ"ך, הביט בה בעיניים בוהקות מהתרגשות ושאל: "המורה, ראית פעם את בית המקדש?". "אדיסו, מספיק, בלי תעלולים עכשיו" השיבה "תחזור לשחק בחצר". אדיסו לא הרפה ומשך בשמלתה: "רק תגידי לי אם ראית?". "עזוב" התנערה … להמשך קריאה

בעקבות הזמן האבוד

"אין לי זמן" הפטיר ערן "אני כבר בן 30, כולם מסודרים ורק אני עדיין לא החלטתי מה לעשות". ערן סיים לא מזמן בהצטיינות את לימודי המשפטים ומייד נחטף על ידי משרד עורכי דין מהיוקרתיים בארץ. אלא שבסיומה של שנת ההתמחות, … להמשך קריאה