ספר הביכורים

בשש השנים האחרונות אני כותב ספר ששמו אוּרַרְטוּ על שם ממלכה קדומה שהתקיימה סביב ימת ואן בתורכיה והרי האררט לפני כשלושת אלפים שנה. גיבור הספר מיכאל עוזב את בֵיתו בישראל ויוצא למסע נדודים שמתחיל ביוון ומסתיים בתורכיה על פסגת האררט. מיכאל עובר מסע פנימי וחיצוני שמתרחש במרחבים שבין יוון לתורכיה ובמרחבים הפנימיים של בין ילדות לבגרות, בין דמיון למציאות, בין הווה לבין עבר. בדף הזה מוצגים מספר קטעים מהספר הנמצא בשלבים אחרונים של כתיבה. והנה קטע מהספר שבו מיכאל מתחיל לכתוב את סיפורו:

"אני רוצה למצוא את המילים העזובות המוטלות בצידי הזמן. המילים שנשכחו כי האנשים שכחו את בריתם עם המילה. שהרי פעם, כשהמילים היו חָיוֹת, כשהייתָ אומר מילה היא הייתה מתגלמת כישות חיה, עפה כמו ציפור, מתערטלת כמו אישה, צוחקת כמו ילד. אחר כך, כשנשבר העולם, הגיעו המילים המתות והמילים החיות הלכו ונשכחו. הן הלכו להתחבא בהרים ובאיים המרוחקים. לפעמים תמצא אותן כתובות על חרס באיזו מערה או על קלף נסתר. אבל אנשים היום לא יכולים לקרוא ולהבין אותן, כי צריך לקרוא לאט. צריך להמתין למילה שתֵאָסֵף לטיפה בתקרת המערה ורק אז לקטוף אותה, בדיוק כשהיא נופלת. רק ככה. ולמי יש זמן? הרי גם את הזמן גנבו לנו."



חלומות יתומים על עצים

זהו קטע מתוך המסע המתרחש בספר, כשמיכאל נרדם תחת עץ וחולם חלום. "יש בעולם חלומות יתומים שתלויים על עצים. ככה יכול להיות שפעם ישן כאן פלוני תחת העץ הזה שאני נשען עליו. ובלילה חמק ממנו חלומו ועלה מסתלסל לשמיים. בדרכו … להמשך קריאה

היום שבו בלע אותי הנחש

אני עוצם עיניים בגינה הציבורית הקטנה שמצאתי ליד הנמל של סלוניקי. מתענג על השמש החמימה. אישה עוברת בסימטה סמוכה ודוחפת עגלה עם תינוק. באופק הרחק מפרשים לבנים. זה בטח אודיסיאוס שמפליג בים בדרכו הביתה. הוא יצא למלחמה בטרויה ועכשיו הוא … להמשך קריאה

ריפסימה היפה

שנת 290 לספירה, ריפְסימָה ושלושים וחמש חברותיה הנזירות הבתולות נמלטו מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס רודף הנוצרים. הן ברחו מזרחה, לאררט, לארץ הארמנים. על חזן, מתחת למלבושים חומים עבים, הן עונדות את צלב העץ. אולי אפילו עברו בדיוק כאן, איפה שאני הולך, … להמשך קריאה

סוף העולם

בונקר

דוד אברם היה איש רזה ונמוך קומה. כשסיפר לי איך ברח והלך מאה קילומטר ביומיים, אני כבר הייתי נער ולא היה לי ברור אם זה היה לפני המלחמה או אחריה או אולי בזמן המלחמה. בעצם לא יכול להיות בזמן המלחמה, … להמשך קריאה

המרפסת

בלילה באה אלי בחלום אפרת, שהייתה האהובה הסודית שלי בגיל שש עשרה. מי ידע אז בכלל שיש לי אהובה, שהרי הייתי מסתגר בחדרי, מאחורי הדלת האפורה שאף פעם לא היה בה מפתח, אולי אפילו חור לא היה, רק ידית משופשפת … להמשך קריאה

שפת הנשים האבודה

לפני חמשת אלפים שנה, בממלכת שוּמֵר שבמסופוטמיה, היכן שמָלַך גלגַמֵש,  ולפני שהגברים השליטו את השפה שלהם על העולם, הייתה לנשים שפה משלהם, שרק נשים דיברו בה.  קראו לשפה הזו אֶמֶסָל, שפירושו בשוּמֵרית 'הניב המעוּדַן' או השפה הענוגה.  שירי האהבה נכתבו ב אֶמֶסָל … להמשך קריאה

לעוף עם ג'ייקוב

את הדרך לסלוניקי עשיתי ברכבת. בצהריים עצרנו במסילה צדדית, באמצע שום מקום, מניחים לרכבת משא קודרת עמוסה קרונות לחלוף על פנינו בדרכה לדרום יוון. כשהחלה הרכבת לנסוע שוב, הנחתי ראשי על מסעד המושב סמוך לחלון ונרדמתי עם קול שיקשוק הגלגלים. … להמשך קריאה