מה אמרה לי ימימה לפני 23 שנה

לפני 23 שנים באחד השיעורים עם ימימה שזכיתי להשתתף בהם, שאלתי את ימימה איך להתמודד בבית עם ילדי הקטנים (בלי לאבד את העשתונות…). וזה המשפט שאיתו התחילה ימימה את תשובתה אלי ונשאר איתי עד היום:

"קשוב לליבו למצוא מטובו את המילים הנכונות"

המשפט הזה מלווה אותי כל חיי. וגם, כל כך הרבה פעמים אני שוכח אותו. הילדים גדלו מאז (בתי הבכורה כבר בת 28), אבל ההתכוונות לתיקון נשארת. במשפט הזה יש עולם ומלואו ואם רק תקחו ממנו מילה או שתיים, כבר יש לכם כלי לעבודה לחיים שלמים.

מכיוון שכל מילה היא פתח לעולם ומלואו, ההמלצה היא לקחת את המילה ולהרהר בה, מה אתם מבינים ממנה. אתם ולא אני. הלימוד אצל ימימה לא עובר דרך הגדרות שכליות. ברגע שנגדיר, מלשון גדרות, סגרנו את כל מרחב האפשרויות של ההבנה. אז השאלה תהיה יותר לא מה זה קשוב או מה זה טוב, אלא מה משתקף בחיי האישיים כשאני חושב/ת על המילה קשב למשל. האם אני בקשב או לא. דרך החקירה הזו תתחיל המילה לפעול בכם.

קָשוּב
לב
טוּב
מילים נכונות

ובכל זאת, מכיוון שאנחנו לא נפגשים פנים אל פנים, ואתם רק קוראים אותי, אתן כאן כמה כיוונים שעולים בי. ואתם מוזמנים לבדוק עם עצמכם, מהי הבנתכם:

קשב – קשור להתקרבות. האם אני מוכן לעצור, להניח (עוד מילה חשובה) את מה שאני 'יודע' ולתת לדברים חדשים להכנס לתוכי, האם אני אוחז ב'צודק' וכך מאבד קשב?

לליבו – אני יכול להקשיב למחשבות שלי, אלו יהיו רעיונות מקובעים בראשי כמו 'צריך לשים גבולות לילדים'. מישהו לימד אותי את הרעיון הזה, אין לי עליו סימן שאלה ואני מקשיב לכאורה לקול ההגיון. אבל נאמר לנו משהו אחר – קשוב לליבו.

אפשר היה לעצור כאן ולהגיד 'תקשיב ללב שלך'. זו הרי אמירה נפוצה ומוכרת. אבל ימימה לא אומרת תקשיב לליבך סתם, אלא 'למצוא מטובו'. זאת אומרת, למשל אם אני כועס מאוד על מישהו שפגע בי (יש לי מחשבה שפגע בי), או עולה בי כעס שהילדים לא מקשיבים לי (יש לי מחשבה שכזו), מתוך הפגיעות אני אגיב והמילים שיצאו הן בהתאם. אז אפשר ללמוד מזה שבלב יש את החלק של העומס, הפגיעות, הכעס וכו'. אלו החלקים שהם כמו מעטה על הלב, לכאורה מגינים עליו. לא לחלקים האלו מזמינה אותנו ימימה להקשיב, אלא לחלק שנמצא שם תמיד והוא המהות של הלב, זה החלק הטוב.

מה זה הטוב? שאלה מצויינת. אל תחפשו הגדרה. אם לא תחפשו הגדרה אלא תתחברו ישירות לטובו של הלב, כבר תדעו איך לפעול ואילו מילים תוציאו. הן כבר תצאנה לבד אם זכיתם להתחבר.

וימימה הייתה תמיד מסיימת ואומרת: "והלוואי שתזכו"….

 

הדפסה הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *