אהבה מחושך לאור

הבליינדייט הראשון

באתר ההכרויות לא היתה תמונה. "אם הוא לא שם תמונה בטח הוא מסתיר משהו" הזהירה אפרת. הדס, שתמיד ראתה שחורות, הילכה עליה איימים: "אולי זה בכלל גבר שמנצל נשים, זה יכול להיות מסוכן מאוד בימים אלו". אבל משהו משך אותה לדייט המוזר הזה – דייט בחושך. והנה היא כאן עכשיו, בחשיכה מוחלטת, עם גבר שאיננה מכירה. הקול רך, הריח נעים. הידיים משתרגות זו בזו והגוף נאהב לאט לאט, כמו שאף פעם לא נאהב. היא לא יודעת את שמו, היא אינה יודעת איך הוא נראה, אבל המגע הזה ממיס אותה ובליבה היא שרה: "אהוב ליבי, אוהב אותך לנצח".

הבליינדייט הראשון התקיים בין ארוס אל האהבה לפסיכה, הנסיכה היפה בעולם. כל כך יפה היתה, שאף אחד לא העז לבקש את ידה. אביה המלך פנה ביאושו למכשפים ואלו הודיעו שבתו תלקח על ידי חתן, שנולד מזרע דרקון אכזר ורשע. לחתונה כזו לא פיללו ההורים. ההכנות לחתונה היו כמו הכנות ללוויה ובבוא היום, רועדת מפחד, נלקחה פסיכה לבעלה.

אחרי ליל האהבה הראשון, חייתה פסיכה בגן עדן. בימים שוטטה בגינות הארמון, טבלה בפלגי המים הצוננים, טעמה מן המטעמים המשובחים ביותר. בלילות תינתה אהבים עם בעלה הנסתר, המאהב המושלם, אותו פגשה רק בחושך.

בעל מפלצת

לעיתים מתארים את האוהבים כשיכורים. בתחילת הקשר נסחפים בשיכרון חושים. הבליינדייט נמשך הרבה מעבר למפגש הראשון. כשמו כן הוא – מפגש של עוורים: איננו רואים, איננו יודעים באמת מיהו 'אהובנו'. זהו עידן התמימות הנפלאה של היחסים.

את מי אנחנו 'אוהבים'? פסיכה אהבה את המיניות, את הסיפוק הבלתי פוסק של כל מאוויה. ארוס, כמנהג האלים בתקופה ההיא, מצא סידור מושלם: בילויים ליליים עם האישה היפה בעולם, בלי מחוייבות רגשית. אבל מה קורה כשהאהוב מפסיק למלא אחר משאלותינו? מה קורה כשאור חודר להכרתנו ואנחנו רואים לפתע את אהובנו כפי שהוא, לא כפי שציירנו אותו בדימיוננו? זהו רגע של כאב. כמו האור המכה בסנוורים את התינוק הנולד ועיניו מתכווצות, כך גם אנחנו מבקשים באותו הרגע לחזור לחושך החמים של ראשית היחסים.

בגדילה האישית שלנו ובתוך מערכות יחסים בפרט, מגיע הרגע שבו הנאות החושים אינן מספיקות לנו יותר. לתוך ליבנו חודרת ההכרה שאנחנו בחושך. כך מתחילה לצמוח השאיפה להכרה ולאור. המשיכה לדעת כל כך גדולה, עד שאנחנו מוכנים להסתכן בוויתור על גן העדן.

כמו בגן העדן, לפעמים אנחנו צריכים את הנחש שיפתה אותנו לטעום מעץ הדעת. הנחשים בנפשה של פסיכה היו אחיותיה, שהזהירו אותה כי בעלה הוא בעצם מפלצת טורפת, שרק מחכה שתהרה לו ואז יטרוף אותה ואת התינוק שברחמה. פסיכה מתפתה לגלות מי הוא בעלה. כשבידה האחת פיגיון למקרה שתגלה מפלצת ובידה השניה מנורת שמן היא מאירה עליו בשנתו. כשהיא מתכופפת לראותו מקרוב, נופלת עליו טיפת שמן בוערת מן המנורה. הוא מתעורר בכאב, ועוזב את פסיכה פגוע וזועם.

אהבה באור

בגן העדן האכילה מעץ הדעת גרמה להתממשות הרע מול הטוב, להפרדה כואבת בין האיש והאישה. הקיטוב נכנס ובעקבותיו הבושה. באור מנורת השמן גרמה פסיכה לאובדן גן העדן של האיחוד הלא מודע. הקרע באחדות הוא גם ראשיתה של האהבה השואפת לאיחוי הקרע ולאיחוד הפירודים. פסיכה מלמדת אותנו שמפגש אהבה אמיתי עם הזולת דורש מודעות ועל כן נכלל בו גם היבט של פירוד וכאב.

אפלטון אמר שהאהבה היא השאיפה לחיבור ההפרדות. האהבה בצורותיה השונות, מאהבת אדם לאדם ועד אהבת אדם לאלוהים, מבוססת על אותה כמיהה לחיבור. כשאנחנו נדחקים החוצה מרחם אימנו אנחנו חווים את הפירוד הראשון מגן העדן ויחד איתו נולדת האהבה הראשונה לאמא. כשאנחנו באור הדמדומים של ההתאהבות, מתחילים לחדור ספקות לליבנו. ה'אהוב' מתחיל להחוות כאוייב מסוכן, לעיתים כמפלצת. כשה'אהוב' אינו ממלא את כל ציפיותינו הוא מאבד משלמותו: "היא קנאית", "הוא עצבני", "היא עפיפון", "הוא לא קשוב לצרכי" והרשימה עוד ארוכה כאורך חיי האהבה.

פסיכה גילתה שההפרדה בין בעל מושלם למפלצת אינה קיימת. האהבה המודעת שופכת אור על אהובנו כפי שהוא ומאחה את ההפרדות שיצרנו בתוכנו בין טוב לרע, בין אהוב ללא אהוב. אנחנו לומדים לקבל את הזולת על כל מרכיביו, על המכלול שלו.

אהבה היא לא רגש!

איך מקבלים את השני על כל המכלול שבו? התשובה היא שאהבה היא לא רגש! הרגש של ההתאהבות, הוא רגש שתלוי בדבר. כשמתחילים לדחות את רצוננו, האהבה הזו פוסקת. האהבה שבאור היא חיבור בין הבנה ומודעות לרגש. כשהבודהה דיבר על אהבה, הוא דיבר על פי פרשנותו של נזיר הזן טיכנת האן, על מודעות אוהבת, לא על רגש האהבה בפני עצמו. ימימה, המורה הרוחנית, מדברת על רגש הכרתי שהוא חיבור בין הבנה לרגש. בספרו המומלץ 'לבסוף מוצאים אהבה' כותב ד"ר הארוויל הנדריקס שאם אנחנו מבקשים להימנע מהסוף הידוע מראש של ההתאהבות, עלינו לעבור מאהבה לא מודעת לאהבה מודעת.

המודעות וההבנה הופכות להיות עוגן לספינת האהבה המטלטלת. כך למשל ההבנה שבמהותנו איננו שונים זה מזה, שכולנו אחים ללידה, הזדקנות ולמוות, שכולנו מבקשים חום ואהבה. אי השוני מכוון אותנו לתשומת לב אחרת, לא אל מה שמפריע לנו בשני אלא אל הבנת ליבו ומהותו הטובה. הבנה שלב הזולת רגיש ופגיע כמו ליבנו, שעלינו להקשיב לכוונתו העמוקה ולא לדיבורו ומעשיו בלבד. את האהבה עלינו לבסס על בסיס "ואהבת לרעך כמוך". ואיך נפגוש את הטוב אשר בשני? אם נבין שהטוב נמצא בנו וגם בכל אחד אחר בעולמנו.

סיפורה של פסיכה הוא סיפור על אהבה שיוצאת מחושך לאור. כדי להחזיר לעצמה את ארוס היא עוברת תהליך התבגרות שבו היא רוכשת לעצמה את כל התכונות הנדרשות לאהבה בוגרת. היכולת להפריד בין רגשות, היכולת להמתין בשעת סערה, היכולת לראות דברים בפרספקטיבה רחבה וגם היכולת לשים גבולות. בסופה של דרך קשה היא פוגשת בשנית את ארוס ומאהבתם נולדת ילדה. מה שמה? חדווה. ללמדנו שאהבה אינה רק עבודה רוחנית קשה. אהבה היא שמחה וחיות.

הדפסה הדפסה

תגובה אחת בנושא אהבה מחושך לאור

  1. מאת ריטה‏:

    פשוט מדהים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *